כיוון שראש הממשלה, אהוד אולמרט, לא מפנים את העובדה שרוב העם חושב שהוא תפקד בצורה שגויה לפני המלחמה, במהלכה, ואחריה.
ומכיוון שראש הממשלה, אולמרט, לא חושב שעליו לשנות דפוסי התנהגות לאחר המלחמה ולעשות לפחות שלושה דברים: להעביר את שר הביטחון לתפקיד אחר, להציע לנתניהו לכהן כשר אוצר, להכריז על תוכנית מיידית ללוחמה בעוני עם שר ממונה וסמכויות.
ומכיוון שראש הממשלה, אולמרט, לא מוצא לנכון לשוחח עם האומה שהוא עומד בראשה. לשוחח עמה אחת לשבועיים בגובה העיניים על ענייני השעה ולסקור את מה שעשה ואת מה שהוא עומד לעשות.
ומכיוון ששר הביטחון, מר עמיר פרץ, אינו מטמיע שכל שבוע שחולף ללא שינוי מהותי ביוזמתו במטכ"ל של צה"ל (תחילתו בקביעת תאריך לסיום תפקידו של הרמטכ"ל הנוכחי), כך הולכת וגוברת הבעיה בצבא, באמון הפנימי בצה"ל ובכוח ההרתעה של ישראל.
ומכיוון שמצפייה ברוב ראשי הממשל "שלנו" בישראל, נראה לי שהם מתבצרים ונאחזים בחוזקה במעקה של כס הכהונה שלהם. לופתים אותו באצבעות פלדה ולא מאפשרים לאיש להזיז אותם ממנו כמלוא הנימה. פרט להתבצרות בכיסאם (מילה שמתחרזת בנקל עם המילה נבצרות) יש להם תוכנית הישרדות מעניינת. הם בונים את כל שאיפותיהם סביב אסטרטגיה בת שני שלבים:
הראשון, הציבור ישכח עם הזמן את מה שקרה ולכן צריך למשוך זמן. כמה שיותר.
והשני, ציפייה להתפתחות מסעירה בזמן הקרוב שתשכיח את חודשי יולי אוגוסט.
ומכיוון שנראה לי שלא נמצא כוח אמיתי - בכנסת ישראל או ברשות שלטונית אחרת, או בקרב ההמון והתקשורת - כדי להראות את הדלת לכל גורם שלטוני שאיננו מבצע את הרצון הכללי של מרבית העם. להראות את הדלת בטווח זמן קרוב, השנה, ולא בבחירות הבאות. מה שמכונה בפינו "העם" מצוי כעת בשלב של דכדוך לאומי שקרוב לייאוש דכאוני. ועד שיצא מסטאטוס זה - לא יקרה דבר. כאן נחוצה מכת חשמל. או פגיעה באגו, בשרידיו.
לאור הדברים שנמנו, ולאחר בדיקה מעמיקה, הגעתי למסקנה שאנו חייבים לפתור את הבעיה הלאומית באמצעות ייבוא של שחקן חיזוק. שחקן שכבר הוכיח את יכולתו להמריץ בצורה מרשימה את ראשי השלטון הישראלי, וליצור תסיסה בציבוריות הישראלית. להערכתי, רק הוא - בתנאים מסוימים - יצליח לעורר את העם הישראלי מהקטטוניה שתקפה אותו. ואני מתכוון, כמובן, לשיך חסן נסראללה.
שחקן החיזוק הזה עומד לשאת נאום לאומה, גם שלנו וגם שלהם, שכותרתו: "הניצחון של המאמינים באויב הציוני". הנאום אמור להינשא בתאריך מאד סימבולי ביום שישי, ערב ראש השנה, בשעות אחר הצהריים. אין לדעת היכן יינשא הנאום. ישנן שמועות שיתרחש, בשידור חי, ברובע הדאחייה בדרום ביירות. אחרים מספרים כי מדובר כרגיל בנאום מוקלט. מכל מקום, שתי השמועות מדברות על כך שבמהלך הנאום ילגלג השיך על ממשלת ישראל וצבאה, כדי לרכוש נקודות בקרב המאזינים.
אני מציע לוודא שרשות השידור הישראלית תעביר את הנאום בשידור חי. ואם היא לא תעשה כן בהוראת הממשל, אזי אולי ערוץ 10 היותר עצמאי. לצופים הישראלים אציין כי ישנה חשיבות רבה שיפנו זמן לשעת הנאום ויכרו את שתי אוזניהם לתוכנו. יתכן, ואני מראש אומר שמדובר בסיכוי מוגבל, יתכן שהשיך - באמצעות הלגלוג - יצליח לעורר את ההמון המדוכא שלנו לשוב ולהראות, ביתר תוקף הפעם, את מיקום דלת היציאה לראשי הממשל בישראל.
אני צופה באופטימיות זהירה לנאום, ביום השישי הקרוב. בשלב זה, לא נראה לי אמצעי אחר שיצליח לעורר מחדש את הרוגז של האזרחים עד למאסה קריטית שתניב תוצאות.
פורסם באתר NFC בתאריך 21 בספטמבר, 2006.
ומכיוון שראש הממשלה, אולמרט, לא חושב שעליו לשנות דפוסי התנהגות לאחר המלחמה ולעשות לפחות שלושה דברים: להעביר את שר הביטחון לתפקיד אחר, להציע לנתניהו לכהן כשר אוצר, להכריז על תוכנית מיידית ללוחמה בעוני עם שר ממונה וסמכויות.
ומכיוון שראש הממשלה, אולמרט, לא מוצא לנכון לשוחח עם האומה שהוא עומד בראשה. לשוחח עמה אחת לשבועיים בגובה העיניים על ענייני השעה ולסקור את מה שעשה ואת מה שהוא עומד לעשות.
ומכיוון ששר הביטחון, מר עמיר פרץ, אינו מטמיע שכל שבוע שחולף ללא שינוי מהותי ביוזמתו במטכ"ל של צה"ל (תחילתו בקביעת תאריך לסיום תפקידו של הרמטכ"ל הנוכחי), כך הולכת וגוברת הבעיה בצבא, באמון הפנימי בצה"ל ובכוח ההרתעה של ישראל.
ומכיוון שמצפייה ברוב ראשי הממשל "שלנו" בישראל, נראה לי שהם מתבצרים ונאחזים בחוזקה במעקה של כס הכהונה שלהם. לופתים אותו באצבעות פלדה ולא מאפשרים לאיש להזיז אותם ממנו כמלוא הנימה. פרט להתבצרות בכיסאם (מילה שמתחרזת בנקל עם המילה נבצרות) יש להם תוכנית הישרדות מעניינת. הם בונים את כל שאיפותיהם סביב אסטרטגיה בת שני שלבים:
הראשון, הציבור ישכח עם הזמן את מה שקרה ולכן צריך למשוך זמן. כמה שיותר.
והשני, ציפייה להתפתחות מסעירה בזמן הקרוב שתשכיח את חודשי יולי אוגוסט.
ומכיוון שנראה לי שלא נמצא כוח אמיתי - בכנסת ישראל או ברשות שלטונית אחרת, או בקרב ההמון והתקשורת - כדי להראות את הדלת לכל גורם שלטוני שאיננו מבצע את הרצון הכללי של מרבית העם. להראות את הדלת בטווח זמן קרוב, השנה, ולא בבחירות הבאות. מה שמכונה בפינו "העם" מצוי כעת בשלב של דכדוך לאומי שקרוב לייאוש דכאוני. ועד שיצא מסטאטוס זה - לא יקרה דבר. כאן נחוצה מכת חשמל. או פגיעה באגו, בשרידיו.
לאור הדברים שנמנו, ולאחר בדיקה מעמיקה, הגעתי למסקנה שאנו חייבים לפתור את הבעיה הלאומית באמצעות ייבוא של שחקן חיזוק. שחקן שכבר הוכיח את יכולתו להמריץ בצורה מרשימה את ראשי השלטון הישראלי, וליצור תסיסה בציבוריות הישראלית. להערכתי, רק הוא - בתנאים מסוימים - יצליח לעורר את העם הישראלי מהקטטוניה שתקפה אותו. ואני מתכוון, כמובן, לשיך חסן נסראללה.
שחקן החיזוק הזה עומד לשאת נאום לאומה, גם שלנו וגם שלהם, שכותרתו: "הניצחון של המאמינים באויב הציוני". הנאום אמור להינשא בתאריך מאד סימבולי ביום שישי, ערב ראש השנה, בשעות אחר הצהריים. אין לדעת היכן יינשא הנאום. ישנן שמועות שיתרחש, בשידור חי, ברובע הדאחייה בדרום ביירות. אחרים מספרים כי מדובר כרגיל בנאום מוקלט. מכל מקום, שתי השמועות מדברות על כך שבמהלך הנאום ילגלג השיך על ממשלת ישראל וצבאה, כדי לרכוש נקודות בקרב המאזינים.
אני מציע לוודא שרשות השידור הישראלית תעביר את הנאום בשידור חי. ואם היא לא תעשה כן בהוראת הממשל, אזי אולי ערוץ 10 היותר עצמאי. לצופים הישראלים אציין כי ישנה חשיבות רבה שיפנו זמן לשעת הנאום ויכרו את שתי אוזניהם לתוכנו. יתכן, ואני מראש אומר שמדובר בסיכוי מוגבל, יתכן שהשיך - באמצעות הלגלוג - יצליח לעורר את ההמון המדוכא שלנו לשוב ולהראות, ביתר תוקף הפעם, את מיקום דלת היציאה לראשי הממשל בישראל.
אני צופה באופטימיות זהירה לנאום, ביום השישי הקרוב. בשלב זה, לא נראה לי אמצעי אחר שיצליח לעורר מחדש את הרוגז של האזרחים עד למאסה קריטית שתניב תוצאות.
פורסם באתר NFC בתאריך 21 בספטמבר, 2006.
בנקאי ופובליציסט.
בעל תואר ראשון במדעי החברה והרוח מהאוניברסיטה הפתוחה. ת"א, ישראל.
בעל תואר שני במינהל עסקים - MBA -מאוניברסיטת מנצ'סטר, אנגליה.
בעל תואר ראשון במדעי החברה והרוח מהאוניברסיטה הפתוחה. ת"א, ישראל.
בעל תואר שני במינהל עסקים - MBA -מאוניברסיטת מנצ'סטר, אנגליה.